לני ססובר ז"ל - 30 שנה למועדון "אינרוויל"חיפה

לני הייתה היוזמת להקמת "האופן הפנימי חיפה" , לצד מועדון רוטרי חיפה, בשנת 1979.

מיום שהמועדון נוסד בביתה, ברח' קדרון 14, עד יום מותה התקיימו  אצלה כל ישיבות ההנהלה.

פעמים רבות הצענו ללני לכהן כנשיאת המועדון, אך היא סירבה ובחרה לפעול בצניעות בדרכה המיוחדת.

לני הייתה הכוח המניע לפעולות השונות במועדון והייתה מעורבת ופעילה בכל מוקדי התנדבותנו. במיוחד עודדה  לפעול למען ילדים.

"הילדים הם העתיד שלנו וצריך לעשות הכל כדי שנגדל דור לתפארת במדינת ישראל.חינוכם הוא העוגן והמנוף לבניית חברה איכותית". כך נהגה לומר. לני יזמה את אימוץ ה"בית לילד- בית זינגר" בכפר יחזקאל בו פעלה במסירות חברתנו נ"ל חוה טלטש. הבית הזה היה ה"בייבי" של לני. בנוסף לפעילות במועדון , לני הרימה תרומות למען הבית בו גרים ילדים ממשפחות מצוקה.  בימי הולדתה ביקשה לא להביא לה מתנות אלא להפנותן ל"בית לילד".

בצוואתה הורישה לני תרומה נכבדה למען הילדים , סכום בו נעזרו להקים מרכז לאומנויות במתחם הפנימייה.  המקום נקרא "בית לני"

לני , הדביקה את בני משפחתה ב"חיידק" העשייה למען הילדים והם ממשיכים לתמוך במרכז לאומנויות.

במאי 1998, שנת היובל למדינת ישראל, הוכתרה בתואר "אשת השנה" של האופן הפנימי בישראל. האות הוענק לה ע"י הנשיא עזר ויצמן במשכן נשיאי ישראל בירושלים.

בשנת 2000  קיבלה את אות יקירת העיר חיפה , על מעשיה והישגיה בעיר ועל פעילותה עתירת המעשים ורבת הנדיבות באופן הפנימי.

לני זכתה לפעול במועדון 27 שנים עד לכתה מאיתנו בשנת 2006 בת 94.

ננצור את זכרה של לני בלבנו באהבה.

                                  23.5.2009           תרצה דביר

אמא כמו שלנו - היתה אישה מאוד מיוחדת , במובנים כה רבים .
כבחורה צעירה היתה מעט מרדנית - בעיקר לאור העובדה שכל חייה היו נתונים לספורט - ובימים ההם לבחורה יהודיה מבית מאוד מסורתי לא היה מכובד לנהוג כך .
אך היא לא ויתרה על מחמד ליבה - הספורט !
לא פעם נענשה על השתתפותה בתחרויות ספורט - אך היא המשיכה בדרכה . תמיד סיפרה כי הוריה לא היו מעורבים בכל חיי הספורט שלה - כשהופיע בעיתון המקומי סיפור על הישגיה בתחרות זו או אחרת - ההורים היו שומעים על כך מאנשי העיר שקראו זאת בעיתון .
גם עם עלייתה של אימנו ארצה - עבדה שעות רבות לפרנסתה - אך על הספורט לא ויתרה . השתתפה ב"מכביה" השניה שהתקיימה בעיר חיפה , בבריכה האולימפית בבת - גלים בקפיצות ראווה , שיחקה גולף ומעל כולם אהבה את משחק הטניס .
אמא שיחקה טניס עד גיל 87 - ולא הפסיקה מרצונה - אלא פשוט שברה את עצם האגן. אי לכך ,
חלומה למות על מגרש הטניס לא התגשם !

אמא , היתה אישה נמוכה וקטנת מימדים - אך יחד עם זאת היתה אישה ענקית !
היתה לה חוכמת חיים מדהימה, אישה צעירה מאד ברוחה עד יומה האחרון, היא הבינה לנפש נכדיה והייתה אשת סודם.  מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד היתה מעורבת בפעילות למען הזולת – אך תמיד ביקשה להיות מאחורי הקלעים.  כילדים הסבירה לנו שלאור העובדה שזכינו לחיים טובים עלינו תמיד לדאוג לאילו הנזקקים לעזרה.  הייתה סוחבת אותי למעונות ילדים לתת את בגדי החורף שהיו קטנים עלינו. 
גדולתה המיוחדת הייתה הצניעות והשקט שלה.  אמא, אף פעם לא הרימה את קולה, אמרה מילים חריפות בעת הצורך – בשקט מופתי – מעולם לא איבדה את העשתונות.

אין סוף לסיפורים ששמענו על ימי הילדות, העליה לארץ, ההסתגלות הקשיים, ונחישות – בכל פעם ללא רוח של טענה או דרישה כלשהיא – קיבלה דברים כמות שהם ורק תמיד חשבה איך מתמודדים ומתגברים.  אף פעם איש לא ידע מה קורה בביתה, בנפשה ובמחשבותיה –
תמיד חייכה, תמיד קיבלה בהבנה והמשיכה בדרכה היא.

זה שנים רבות שלא חייתי לצידה מבחינה גיאוגרפית – אך הקירבה בינינו הייתה לא כבת לאם אלא כחברות בלב ובנפש – היא אכן הייתה האישה הקרובה לי ביותר בחיי.  היו ימים ששוחחנו בטלפון ארבע עד חמש פעמים ביום – פשוט כי "בא לי" – כך הייתה אומרת.

אני רק יכולה להודות כי בעשור האחרון, סם בעלי ואני, בילינו עם אמא בכל רחבי תבל – ועברנו חוויות מדהימות יחדיו.  גם זכינו לכך שאמא הייתה בחתונות של שני ילדינו בשנה האחרונה לחייה. 

אשת אשכולות, בעלת עוצמה אדירה והישגים מדהימים.

קשה להתמודד עם העובדה שהיא לא איתנו ושוב לא תחזור אלינו. 
היא חסרה לנו מאוד מידי יום – אך היא תמיד תישאר עימנו
ברוח ובנפש.

תודה אמא שהיית האמא שלי!

כרמלה

אדם מושך אחריו חוט במשך כל חייו , וקושר אליו אנשים , זכרונות ומראות , השזורים בזכרוננו כריקמה ...אחת מהן
היא האישה היקרה גב' ססובר ז"ל .
לעונג ולכבוד גדול נפל בחלקי בבניית אתר אינטרנט יחיד ומיוחד זה להנצחתה ולזיכרה של האישה היקרה 
גב' הלנה (לני) ססובר ז"ל ,
כמו - כן להיות גם הראשון המעלה כאן דברים לזכרה , בין דמעות ועצב עולים גם חיוכים, כשנזכרים ברגעים בלתי נשכחים של חוויות וסיפורים.
מילים אלה הם שלא על מנת להפרד ממך גב' ססובר , כי אם ספגתי ממך הרבה מהאדם שבך ומאישיותך המקסימה ,
אספר לכם כי הכרתי את גב' ססובר ז"ל שנים רבות , אישיות של אישה צנועה ופשוטה עם נשמה נפלאה , תמיד היא תיזכר בליבי במעשיה הטובים והברוכים , תמיד רק עם חיוך וצחוק , תמיד רצתה לעזור לקהילה ולזולת ושלא על מנת לקבל פרס , היתה עוסקת במלאכת הקודש הזאת שנים רבות ועד עצם היום הזה בפעילותה הענפה רב הנסתר על הגלוי , אישיותה אדירה ונעימת הליכות - תמיד נתגעגע אלייך , אי אפשר לדבר עליך בלשון עבר , ומכיוון שהיית תמיד צדיקה גדולה , ופועלת צדק , - לכן גם אבקש ממך בקשה קטנה לי גם עכשיו , תמשיכי  להשקיף ולשמור עלינו ממעון קודשך שבשמיים ,
הלוואי ונשכיל כולנו ללמוד ממעשייך הברוכים
ואורח חייך ישמש לנו תמיד אור לנגד עיננו !
ניזכור אותך תמיד באצילות נפשך , בחוכמתך הרבה ,
ביופיך ובגדולתך !
לעולם לא אשכח אותך - וזיכרך יהיה תמיד בליבי לעד  !!!